שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' מוסך צורי מרכז שירותי רכב ואח'

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה נזק שנגרם לרכב מבוטח התובעת (להלן: "הרכב") במוסך הנתבעים כתוצאה מקריסת מגבה (להלן: "מגבה" או "ליפט") אשר באמצעותו הורם הרכב לצורך תיקונו.

נתבעת 1 היא המוסך לו נמסר הרכב לצורך תיקון (להלן: " המוסך") . נתבעת 2 היא מבטחת המוסך.

בתאריך 23/3/10 שהה הרכב במוסך לצורך טיפול. המגבה שבאמצעותו הורם הרכב לצורך הטיפול קרס ולרכב נגרמו נזקים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המגבה הותקן בתאריך 22/3/10, דהיינו יום לפני קריסתו, וכי בין שבוע וחצי לשבועיים לפני התקנת המגבה בוצעה יציקת בטון חדשה, אשר עליה הותקן המגבה.

התובעת שילמה למבוטחה בהתאם להתחייבותה בחוזה הביטוח את סכום הנזק שנגרם לרכב והגישה תביעת שיבוב כנגד המוסך ונתבעת 2 (המבטחת).

הנתבעים שלחו הודעת צד ג' לחברת טמבור רכב צבעים בע"מ (להלן: "טמבור"), היא יבואנית המגבה, אשר סיפקה את המגבה שהותקן במוסך. טמבור שלחה הודעת צד ד' למר משה נצח (להלן: "נצח"), קבלן המשנה מטעמה, אשר התקין את המגבה.

הרכב הניזוק נבדק ע"י שמאי מטעם התובעת. שווי הנזקים הישירים הוערך בסך של 27,407 ₪. כמו כן נקבעה לרכב ירידת ערך בשיעור 25%. סה"כ כל הנזקים, לרבות ירידת הערך, נאמדו בסך של 44,407 ₪. התובעת פיצתה את מבוטחה בגין נזקיו והגישה תביעה ע"ס 33,456 ₪ בגין הסכום בו פיצתה את מבוטחה.

טענות התובעת:

התובעת טענה, כי המוסך התרשל, בין אם ברשלנותו הישירה ובין בשל רשלנות של עובד מטעמו, וכי המוסך לא עמד בחובה המוטלת עליו על פי חוק השומרים, תשכ"ז- 1967.

עוד טענה התובעת, כי המוסך הוא בחזקת קבלן וחלות על מערכת היחסים שבינו לבין הלקוח הוראות חוק חוזה הקבלנות, תשל"ד- 1974, אשר סע' 6(ב) שבו קובע כי חובה מוגברת של קבלן כלפי המזמין, מעבר לחובתו שלא להתרשל וכי הוראות הפטור מרמת האחריות כפי שנקבעה בסעיף זה אינן חלות במקרה זה.

טענות המוסך:

המוסך טען כי המגבה נרכש מטמבור ויום לפני קריסתו הוא הותקן ע"י נצח, שהינו נציג שירות מטעמה. מאחר וההתקנה לא בוצעה על ידי המוסך ומאחר ואין למוסך שליטה על אופן התקנת המגבה ו/או יכולת לדעת אם ההתקנה בוצעה כראוי, אזיי אין להטיל עליו אשם כל שהוא.

המוסך טען, כי במקרה דנן אין תחולה לחוק השומרים ואין להגדיר את המוסך כ"שומר שכר" ואף לא "שומר חינם". קריסת המגבה נגרמה מחמת רשלנותה של טמבור, אשר אחראית להתקנת המגבה, שבוצעה יום קודם לכן.

עוד נטען, כי חוות דעת השמאי עידן ויקטור, אשר צורפה לכתב התביעה, מנוגדת לחוות דעת ראשונה שניתנה למבוטח התובעת, לפיה הנזקים הישירים עמדו על סך 13,480 ₪ וירידת ערך ע"ס 6,800 ₪ כי ולא היה מקום לפצות את מבוטח התובעת על פי חוות דעת של השמאי מר ויקטור עידן.

טענות צד ג':

בכתב ההגנה שהגישה טמבור נטען, כי יש לדחות את הודעת צד ג' על הסף משום שהאחריות מוטלת על המוסך. לטענתה, לא מדובר בהתקנה לקויה אלא באי מילוי דרישות החוק ע"י המוסך. לאחר התקנת המגבה וטרם השימוש הראשוני היה על מנהל המוסך להזמין מהנדס או בודק מוסמך וזאת בהתאם להוראות ס' 86 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל –1970 (להלן: "פקודת הבטיחות בעבודה") . מחדלו של המוסך באי הזמנת בודק מוסמך מהווה הפרת חובה חקוקה.

טמבור טענה, כי סיפקה מגבהים איכותיים ותקינים. מבירור שערכה מול המתקין נצח התברר, כי הבטון שעליו הותקן המגבה היה חלש משום שנוצק כשבוע ימים לפני ההתקנה. נצח הזהיר את מנהל המוסך (מר צורי), כי עליו להמתין 28 יום להשלמת הליך האשפרה של הבטון ולא להשתמש בליפטים לפני כן. מר צורי טען כי אינו יכול להמתין משום שיש לו הרבה עבודה. נצח עשה בדיקה של המגבה באמצעות הרמת רכב ולאחר שנוכח כי הכל תקין עזב את המוסך.

לטענת טמבור, אין להעביר את נטל הראייה בהתאם לסע' 41 לפקודת הנזיקין משום שנסיבות האירוע ידועות היטב למוסך ולנצח וכי לה, כצד שלישי, אין כל ידיעה בנוגע אליהן.

טמבור הוסיפה וטענה כי נצח הינו מתקין מנוסה ואחראי וכי לא ידוע לה כי נטענה כנגדו טענה כלשהי בדבר רשלנות ועל כן, לא ניתן לייחס לה רשלנות בבחירת קבלן הביצוע מטעמה.